נקיטת אמצעים ע"י ביהמ"ש לשמירת עניינם של הקטינים- איסור יציאתם מהארץ

רקע להליכים

ההליך שבפני איננו הליך שגרתי לא מההיבט הדיוני שלו ולא מההיבט המהותי.

מטעמי נוחיות תקרא המבקשת בבשא 54772/05 - הנתבעת בתמש 21875/01 - נתבעת, והמשיב בבשא 54772/05 התובע בתמש 21875/01 - הנתבע או האב.

ראשיתה של פרשיה זו בבקשה לקביעת ערבויות על מנת לאפשר את יציאת הנתבעת  וארבעת ילדיה הקטינים לברזיל, תוך התנגדות הנתבע אבי הקטינים למהלך זה והגשת תביעת משמורת בילדים מצידו, וכן עתירה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הקטינים; המשכה, בבקשת פקידת הסעד לעיכוב יציאת הקטינים מהארץ לתקופה זמנית, בהמשך חל מהפך בעמדת האב - הנתבע לפיו משך התנגדותו האמורה ליציאת הקטינים לחו"ל כן משך תביעתו למשמורת בקטינים ועתה בחזית אחת עם האם - הנתבעת מבקשים לאשר הסכם המכיל הסדרים כספיים ביניהם, וכן מסכימים ליציאת הקטינים מהארץ.

הבקשה והשתלשלות העניינים בעקבותיה, העלו אל מעל לפני השטח ממצאים קשים באשר למתחולל בביתם של הנתבעת ובעלה, עמם מתגוררים ילדיהם הקטינים של הנתבעת ובעלה לשעבר.

נוכח ממצאים אלו, השאלה העומדת להכרעה היא האם בנסיבות המקרה הנדון ניתן להתיר את יציאת הקטינים לברזיל עם הנתבעת ובעלה.

הנסיבות העומדות ביסוד ההליכים

לאם ולאב שישה ילדים:

מ' - יליד 1987, בגיר

ה' - ילידת 1989, קטינה

א' - ילידת 1992, קטינה

ר' - יליד 1994, קטין

ש' - ילידת 1997, קטינה

אי' - יליד 1999, קטין

ביום 13.6.2002 נחתם בין האם לאב הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין.

על פי ההסכם, משמורתם של הקטינים היא בידי האם.

זמן מה לאחר הגירושין, נישא כל אחד מההורים מחדש. הקטינים המשיכו להתגורר עם אמם ובעלה הנוכחי (להלן: בעל האם) בירושלים, ולאחר מכן עברה המשפחה להתגורר ביישוב ... עקב תוכניתם לנסוע לברזיל עזבו את היישוב ..., השכירו דירתם שם ועברו לדירת אמה של האם בא'.

האם וצ', בעלה, מבקשים לנסוע לתקופה לא מוגדרת לברזיל, לרגל עסקיו של צ', ולקחת עימם את ארבעת הקטינים -  א', ר', ש' ואי' (להלן: ארבעת הקטינים).

רקע דיוני

ביום 21.7.2005 הגישה האם בקשה לקביעת ערבויות (בש"א 54772/05), על מנת לאפשר את התלוותם של ארבעת הקטינים אליה ואל בעלה, בנסיעתם למשך 15 חודשים לברזיל.